יוצר שיטת חב”ד בחסידות. החסידים כינוהו גם “בעל התניא” על-שם ספרו המפורסם.

רבי שניאור זלמן נולד בליאזנא בי”ח באלול ה’תק”ה (1745). נפטר בכ”ד בטבת ה’תקע”ג (1812). אביו, רבי ברוך, היה תלמיד-חכם וצדיק מעדת “הנסתרים” חסידי הבעש”ט (הבעל שם-טוב).

רבי שניאור זלמן למד אצל רבי יששכר בר מלובביץ’ וכבר בגיל צעיר נודע כגאון בנגלה ובנסתר.

בהיותו בן 20 נסע לראשונה לרבי דב בר, המגיד הגדול ממזריץ’ והיה לתלמידו המובהק.

כעבור כשנתיים נבחר לתפקיד “המגיד מליאזנא”. בגיל 25 ציווה עליו מורו ורבו המגיד ממזריץ’ לחבר את השולחן הערוך, שנודע אחר-כך בשם “שולחן ערוך הרב”. עם הוצאתו לאור של הספר התפרסם שמו של רבי שניאור זלמן בכל תפוצות ישראל כגאון מופלא.

אחרי פטירת המגיד נסע רבי שניאור זלמן אל רבי מנחם מענדל מוויטבסק, וכשרבי מנחם מענדל עלה לארץ ישראל מינה את רבי שניאור זלמן לממלא מקומו החל משנת ה’תקל”ז (1777) ורבי שניאור זלמן היה למנהיגה הראשי של יהדות רוסיה.

את יסודות תורת חב”ד הסביר בספרו “תניא”, שהיה לספר החשוב ביותר בחסידות חב”ד. הספר הודפס לראשונה בשנת ה’תקנ”ז (1797) כשרבי שניאור זלמן היה בן 52.

הרבי חילק את זמנו בין לימוד תורה – נגלה וחסידות, ובין מעשי צדקה וחסד וסיוע ליהודים נצרכים. הסיוע התבטא הן בצד הרוחני – לימוד תורה והוראת דרכים לעבודת ה’ והן בצד הגשמי – המעשי.

הוא השתדל להיטיב את מצבם הכלכלי של היהודים ובין השאר קרא להם להתפרנס מיגיע כפיים על-ידי עבודת-האדמה ואף שלח תמיכה כספית לארץ-ישראל.

בעקבות הלשנה נעצר הרבי על-ידי השלטונות בשנת ה’תקנ”ט (1798) ונלקח לחקירה לעיר הבירה – פטרבורג.

בי”ט בכסלו נתבשר הרבי על שחרורו בעת שקרא בתהילים את הפסוק “פדה בשלום נפשי…” (גה, יט). פעמיים נכלא הרבי בשל מלשינות ואחרי שחרורו השני התיישב בלאדי, וכבר נודע בעולם כולו כאיש קדוש וכגדול בתורה וביראת-שמים.

במלחמת נפוליון יצאו הרבי ומשפחתו מלאדי בסוף שנת ה’תקע”ב (1812) וברחו לתוככי רוסיה.

הנדודים הרבים הרעו את מצבו הבריאותי והרבי נפטר בדרך בהיותו בן 68. הובא לקבורה בעיר האדיץ’.

את מקומו מילא בנו הבכור רבי דובער, המכונה “האדמו”ר האמצעי”. ספריו של רבי שניאור זלמן “תורה אור” ו”ליקוטי תורה” – על חמישה חומשי תורה נכתבו על-ידי בנו, רבי דובער, ועל-ידי נכדו, רבי מנחם מענדל – ה”צמח צדק”, אך “האדמו”ר הזקן” הגיה אותם בעצמו. המאמרים הרבים שאמר, נרשמו על-ידי “המניחים” (רושמי השיחות) כפי שהרבי אמרם וכונסו בסדרת ספרים בשם “מאמרי האדמו”ר הזקן”.

(מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים