רבי משה פרובינצאלי בן אברהם מחכמי איטליה. רב, מדקדק ומחבר. נולד בשנת ה’רס”ג (1503). נפטר בשנת ה’של”ה (1575). היה אחיו של רבי דוד. רבי משה שימש כרבה של מנטובה, שבזכותו הפכה למרכז התורה של איטליה.

חכמים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה פנו אליו בשאלות. אולם כמה מפסקיו גרמו לסערה בקרב חכמי איטליה. בנוסח החדש שביקש לקבוע ל”הבדלה”, כאשר יום – טוב חל במוצאי שבת, עורר התנגדות חריפה של המהר”ם מפדובה (רבי מאיר קצנלבויגן) ושל רבי משה בזילה, עד שהם קראו לסלקו מכהונתו, אך מסיבה לא נודעת חזרו בהם. כאשר פסל גט של אחד מחשובי הארץ, גרם לסערה חדשה, שבעקבותיה הוחרם על – ידי רבני ונציה מלשמש רב למשך 3 שנים. לחרם הצטרפו רבני טורקיה ויוון ואף חכמי צפת התערבו במחלוקת. מהרל’ט (רבי משה טראני) תמך בחרם, אך כמה מגדולי צפת, ביניהם רבי יוסף קארו, תמכו ברבי משה. זאת כנראה הסיבה שהוא התמיד בכהונתו ברבנות מנטובה עד סוף ימיו. במחלוקת שפרצה באיטליה בדבר הדפסת כתבי קבלה, בסביבות שנת ה’שי”ח (1558), תמך רבי משה בהדפסתם.

חיבוריו: “ביאור עניין שני קווים” – בהנדסה; “אלה הדברים” ו”ביאור זה יצא ראשונה” – אודות הגט אותו פסל: השגות על ספר “מאור עיניים” של רבי עזריה מן האדומים; “בשם קדמון” – דקדוק עברי. אוסף תשובותיו היה נפוץ באיטליה בהעתקים רבים בכתב – יד, ורק לאחרונה הופיע בדפוס. שאר כתביו, הכוללים חידושים למסכתות בתלמוד ופירוש ל”מורה הנבוכים” של הרמב”ם (רבי משה בר מימון) – לא הודפסו. (אנציקלופדיה לבית ישראל) 

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים