רבי ישעיהו שור בר משה מגדולי רבני רומניה. רב ומחבר. נפטר בזקנה מופלגת, בעיר יאס, בכ”ז באדר ה’תרל”ט (1879), בהיותו בן 100 שנה. היה תלמידו המובהק של רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של ה”מגיד” מזלוצ’וב. תחילת רבנותו היתה בעיר הורודנקא. שנים רבות כיהן כרבה של הקהילה הגדולה ביאס. נודע כצדיק וחסיד וכגדול בתורה, הבקי בכל הש”ס ובפוסקים. עמד בקשר עם גדולי דורו, ובמיוחד היה בקשרים הדוקים עם רבי יוסף שאול נתנזון (בעל “שואל ומשיב”), רבה של לבוב. בעיר יאס היתה תנועת ה”השכלה” חזקה במיוחד וה”משכילים” ביקשו לתקן תיקונים שונים הנוגדים להלכה. רבי ישעיהו יצא בפולמוס חריף נגדם וכתוצאה מכך הושעה ממשרתו לזמן-מה, אך הוחזר אליה כעבור זמן קצר. חיבוריו: “כליל תפארת” ו”חזון ישעיהו” – על התורה; “מגלות למועדי השם”; “כנפי ישרים” – שאלות ותשובות; חידושים על הש”ס והפוסקים. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים