רבי יצחק בלאזר מפטרבורג בר שלמה מחשובי רבני רוסיה ,דרשן נודע, מגדולי בעלי המוסר והמחנכים. גדול תלמידי רבי ישראל (ליפקין) סלנטר (מחולל תנועת המוסר) ויורשו. נולד בווילנה בשנת ה’תקצ”ז (1837). נפטר בירושלים בשנת ה’תרס”ז (1907).

בבחרותו עבר לקובנה שבליטא, שם יצק מים על – ידי מורו ורבו. בשנת ה’תרכ”ד (1864) קיבל על עצמו את רבנות פטרבורג (ומכאן כינויו), ישב בה 16 שנה, שם כתב חיבורים בהלכה ושאלות ותשובות, כשהוא מתעמת חריפות עם המשכילים. לאחר שעזב את הרבנות, שב לקובנה, שם הקים ועמד בראש “כולל פרושים”.

סייע בייסוד לימודי המוסר בישיבת סלבודקה על – ידי רבי משה מרדכי אפשטיין (מייסד וראש ישיבת חברון). עקב ההתנגדות שקמה לתנועת המוסר, נדד ברחבי רוסיה והקים מרכזי תורה ומוסר נוספים. הוא נרדף רבות, נאלץ לעזוב את סלבודקה, והקים מרכז מוסר בעיירה קלם. בשנת ה’תרס”ד (1904) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נתמנה לסגנו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים.

רבי יצחק פיתח והנהיג את תנועת המוסר שהחל בה רבי ישראל סלנטר. עיקר עבודתו היתה “יראת שמים” פשוטה ועמוקה. הוא לא נטה למוסר שכלתני ומתוחכם, אלא פעל על רגשות היראה הבסיסיים שבנפש האדם, ההכרה בשפלותו ופחדו מעונשי שמים. הוא סבר שדרך זו של התחנכות, היא יציבה יותר ומאריכה ימים מכל דרך אחרת. קרא ללמוד מספרי המוסר בהתלהבות ובניגון עצוב ושובר לבבות. שיחותיו היו פשוטות בתוכנן, נוגעות אל הלב ומלוות בהתפרצויות בכי – שלו ושל שומעי לקחו.

כתב את “אור ישראל” – ספר יסוד בלימוד המוסר, המבוסס על אגרותיו של רבי ישראל סלנטר, שבמשך תקופה ארוכה היה החיבור היחיד שנתחבר על – ידי תנועת המוסר. חיבורו בהלכה: “פרי יצחק” בשני חלקים. רבים מחיבוריו עודם בכתב – יד. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים