רבי יעקב משה טולדנו בר יהודה מחכמי ארץ – ישראל. מחשובי הרבנים, חוקר תולדות ישראל וביבליוגרף. נולד בטבריה בי”א באלול ה’תרל”ט (1879). נפטר בירושלים בכ”ד בתשרי ה’תשכ”א (1960). אביו עלה לארץ – ישראל ממרוקו והתיישב בטבריה, שם נתחנך רבי יעקב והוסמך לרבנות בהיותו בן 19.

בשנת ה’תרס”ג (1903) בעקבות מגיפת כולירה בטבריה, עקר עם משפחתו לפקיעין. בפרוץ מלחמת העולם ה – 1 הוגלה עם עוד כ – 700 יהודים בעלי נתינות צרפתית לאי קורסיקה, שם שימש מנהיג רוחני לגולים. בשנת ה’תר”פ (1920) שב לטבריה ועשה לשיקום הקהילה. בשנת ה’תרפ”ו (1926) נתמנה לחבר הרבנות בטנג’יר ו – 3 שנים אחר – כך מונה לאב – בית – דין ולסגן רבה הראשי של קהיר.

בשנת ה’תרצ”ז (1937) היה לרבה הראשי של אלכסנדריה. בשנת ה’תש”ב (1942) נקרא לכהן כרב הראשי לתל – אביב – יפו, במקומו של רבי בן – ציון מאיר חי עוזיאל, ושימש בתפקיד זה עד פטירתו. בשנת ה’תשי”ח (1958) כשעזבו המפלגות הדתיות את הקואליציה הממשלתית, נתמנה לשר הדתות. ספריו: “נר המערב” תולדות היהודים במרוקו, לרבות רשימות ביוגרפיות על חשובי הרבנים; “אפריון” – ביבליוגרפיה של הפרשנים על פירוש רש”י (רבי שלמה יצחקי) לתורה; “ידי משה”; “הים הגדול”; “שריד ופליט”; “אוצר הגנזים”; “בת – עמל’. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים