רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין בר יעקב שמשון מגדולי חכמי פולין, גאון בתורה ונואם מזהיר. מייסד ישיבת “חכמי לובלין”. נולד בשאץ שבאוקראינה בז’ באדר ה’תרמ”ז (1887). נפטר בלובלין, צעיר לימים, בז’ במרחשון ה’תרצ”ד (1933). היה מצאצאיהם של האדמו”ר רבי פנחס שפירא מקוריץ ושל רבי נתן נטע שפירא בעל “מגלה עמוקות” מקרקוב.

מגיל צעיר התפרסם כלמדן מבריק. התייחס בהערצה רבה לאדמו”ר רבי ישראל מצ’ורטקוב וקיבל עליו את מרותו. בגיל 23 התמנה לרב בגלינא והקים בה ישיבה. בשנת ה’תר”פ (1920) התמנה לרב בסאנוק שבגליציה והעביר לשם את ישיבתו. בשנת ה’תרע”ד (1914) הצטרף לתנועת “אגודת ישראל” ותפס בה מקום מרכזי עד שנבחר לנשיא “אגודת ישראל” בפולין.

בשנת ה’תרפ”ג (1923) נבחר מטעם “אגודת ישראל” ל”סיים” הפולני, שם הגן על כבוד ישראל באומץ ובכבוד, תוך קידוש השם. ב”כנסייה הגדולה” של “אגודת ישראל” שהתקיימה בווינה בשנת ה’תרפ”ג (1923), העלה את רעיון ה”דף היומי” (לימוד אותו דף גמרא, בעולם כולו, מידי יום), שהתקבל בהתלהבות עצומה ברחבי העולם היהודי והוא מקובל ונפוץ עד היום. מידי כ – 7 שנים מתקיים סיום הש”ס. רבי מאיר זכה להשתתף בסיום הראשון בט”ו בשבט ה’תרצ”א (1931). בשנת ה’תרפ”ד (1924) התמנה לרב בפיוטריקוב. באותה שנה הניח את אבן הפינה לישיבה החשובה ביותר בפולין – ישיבת “חכמי לובלין”. את כל כשרונותיו, אונו והונו השקיע בהקמת הישיבה ולמענה יצא למסעות ברחבי העולם.

בשנת ה’תר”צ (1930) התמנה לאב – בית – דין בלובלין. היה אחד הרבנים הבולטים והנערצים בפולין. היה בקי בשטחים רבים ושלט בשפות זרות. חיבוריו: “אור המאיר” – שאלות ותשובות; “אמרי דעת” – על התורה. שכונת “זכרון מאיר” בבני – ברק, שנוסדה על – ידי ידידו הקרוב, רבי יעקב הלפרין, קרויה על שמו. אחד מגדולי תלמידיו, רבי שמואל הלוי ואזנר, בעל “שבט הלוי”, הידוע כאחד מפוסקי הדור, מכהן כרב השכונה וכראש ישיבת “חכמי לובלין” ב”זכרון מאיר”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים