רבי חיים בנבנישתי בר ישראל , מחכמי טורקיה. גדול חכמי דורו ומגדולי הפוסקים שקמו אחר רבי יוסף קארו. נולד בקושטא בשנת ה’שס”ג (1603). נפטר באיזמיר בשנת ה’תל”ג (1673). תלמידו המובהק של המהרי”ט (רבי יוסף בר משה מטראני) ולמד גם אצל רבי יוסף בר בנימין סאמיגה.

בגיל 21 שנה נתמנה למורה צדק בשאלות איסור והיתר. בשנת ה’ת”ג (1643) היה לרבה של טיריה שליד איזמיר. כעבור 12 שנה עקר לאיזמיר ושימש כממלא מקומו של רבי יוסף אישקפה בהוראת איסור והיתר עד למותו של רבי יוסף, אז נתמנה לרבה של איזמיר. התנגד בחריפות לשבתי צבי ולתורתו המשיחית. בין תלמידיו היו: רבי שלמה אבן עזרא, רבי יצחק ורבי חיים אלגזי ורבי אברהם די – בוטון.

חיבורו העיקרי “כנסת הגדולה” נתקבל על – ידי פוסקים אשכנזיים וספרדיים כסמכות מכרעת. בחיבור זה, המשתרע על פני 8 כרכים גדולים, מובאות ומפורשות כל המסקנות ההלכתיות מעשרות ספרי שו”ת שנתחברו לאחר זמנו של מרן ה”בית יוסף” (רבי יוסף קארו), וכן מספרים ומפוסקים בזמן ה”בית יוסף” שהשמיטן בחיבורו. החיד”א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) כתב על ספר זה: “ובלעדיו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה את ידו בשום הוראה”. חיבור זה כולל “שיירי כנה”ג” – השמטות והוספות.

כן כתב: “דינא דחיי” – פירוש על הסמ”ג (ספר מצוות גדול) לרבי משה בר יעקב מקוצי (חיברו בגיל 21); “בעי חיי” – שו”ת על ארבעה חלקי “שולחן ערוך”; “חמרא וחיי” – חידושים למסכת סנהדרין. בנו רבי ישראל מילא מקומו כרבה של איזמיר. (אנציקלופדיה לבית ישראל)    

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים