רבי דב בעריש וידנעפלד מטשיבין בר יעקב מחכמי גליציה וארץ ישראל. מגדולי התורה, ראש – ישיבה ופוסק. נולד בה’ בשבט ה’תרמ”א (1881). נפטר בי’ בחשוון ה’תשכ”ו (1965). למד אצל אביו, בעל “כוכב מיעקב”,אצל אחיו רבי יצחק, הרב של גרימילוב ואצל רבי נחום, הרב של דוביוביצה. דחה הצעות רבות לשמש ברבנות והתפרנס ממסחר. בשנת ה’תרפ”ג (1923), במות הרב מטשעבין, נעתר לבקשות הקהילה לשמש מנהיגה הרוחני. הקים ישיבה, אליה נהרו תלמידים מכל רחבי פולין.

שיעוריו ופסקיו מאותה תקופה כונסו בספר שאלות ותשובות “דובב מישרים”. בפרוץ מלחמת העולם ה – 2 נמלט ללבוב ומשם הוגלה למחנה עבודה בסיביר. את חידושיו מאותה תקופה רשם על פיסות נייר ועץ. בתום המלחמה עלה לארץ – ישראל והקים את ישיבת “כוכב מיעקב” בירושלים. עמד במשא ומתן של תורה עם גדולי הדור, ביניהם רבי יצחק זאב סולובייצ’יק מבריסק. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים