רבי אברהם המלאך בר דב בר ממזריץ’ מגדולי החסידות בדור הראשון. מקובל מופלג בקדושה. בנו של ה”מגיד ממזריץ”. נולד בשנת ה’תק”א (1741). נפטר בצעירותו בשנת ה’תקל”ז (1776). בשל קדושתו נקרא “המלאך”. התבודד ונהג בפרישות. התרכז בלימוד הקבלה. שמו יצא לפניו בעבודת ה’ שלו שהייתה מלווה בהתלהבות ובקדושה. אחד מעדי הראייה, שראה את עבודתו בתשעה – באב, אמר, כי לא לחינם קראוהו “המלאך”, שכן שום ילוד אשה אינו מסוגל לכוחות כאלה.

היה חברו הטוב של רבי שניאור זלמן מלאדי, ועימו למד תורה וקבלה במזריץ’. אחרי מות אביו התיישב בפסטוב ולא קיבל עליו את הנהגת החסידים. לא נהג כמשנתם של אביו והבעל שם טוב, שראו בצדיק מנהיג הסוחף אחריו המונים. חיבר פירוש לחומש “חסד לאברהם”. בנו רבי שלום שכנא מפרוהביץ היה אביו של רבי ישראל מרוז’ין, ראשון שושלת אדמו”רי רוז’ין, שהוציא את ספרו של סבו ואף קראו בשמו. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים