גדול הנביאים שבכל הדורות. “ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה’ פנים אל פנים” (דברים לד, י). ה’ אמר לאחיו ואחותו של משה, אהרן ומרים: “פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה’ יביט” (במדבר יב, ח).

היה שליחו של ה’ להוציא את בני-ישראל מארץ מצרים, מקבל התורה מפי הגבורה בהר סיני וראשון לשלשלת מסירתה מדור לדור. אביו עמרם ואמו יוכבד היו בני שבט לוי. נולד במצרים ביום ז’ באדר ב’שס”ת (1392 לפה”ס). נפטר במדבר סיני ביום ז’ באדר ב’תפ”ת (1272 לפה”ס) בהיותו בן 120 שנה.

נקבר בגי בארץ מואב מול בית פעור, אך מקום קבורתו לא נודע. נולד לאחר שפרעה גזר להשליך כל ילוד זכר מן היהודים אל מי היאור.
אמו הצפינה אותו 3 חודשים ואחר-כך שמה אותו בתיבה, בסוף על היאור, שם מצאה אותו בתיה בת פרעה, שהצילה אותו וגידלה אותו בבית פרעה.

את השם משה נתנה לו על שמשתה אותו מן המים. כאשר גדל, יצא לראות בסבלות בני עמו, עבדים במצרים.
כשראה איש מצרי מכה איש עברי, הרג אותו והטמינו בחול. לאחר שנודע הדבר לפרעה וביקש להמיתו, ברח משה למדין, שם התארח בביתו של יתרו כהן מדין.
יתרו נתן לו את ציפורה בתו לאשה וממנה נולדו שני בניו, גרשום ואליעזר.

בהיותו במדבר, רועה צאנו של יתרו, התגלה אליו ה’ מתוך סנה ומינה אותו למנהיג, שיושיע את בני-ישראל ממצרים.
בהוראת ה’, שנתן בידיו אותות, חזר למצרים ויחד עם אהרן אחיו בא לפני פרעה, מלך מצרים, ותבע ממנו לשלח את עם ישראל מארצו.

לאחר עשר המכות שהביא ה’ על המצרים, הוציא את בני ישראל משם והובילם במדבר תחת הנהגתו עד יום מותו.
על פי ה’ קרע להם את ים סוף, הוריד להם מן מהשמים והוציא להם מים מן הסלע. קיבל תורה מידי ה’ בהר סיני.
כשחזר וראה את העגל שעשו ישראל, שבר את לוחות הברית, אך סינגר על העם ועלה שוב לסיני, שהה שם 40 יום ו – 40 לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה, והביא לעם את הלוחות השניים.

לגדולתו של משה אין שיעור.
מ”ט שערי בינה ניתנו לו (ראש-השנה כא, ב). הוא מינה לעם שופטים ושוטרים. בתפילותיו מנע מן ה’ לכלותם. קורח ועדתו, שעירערו על מנהיגותו, נענשו ונבלעו באדמה. לאחר שהיכה בסלע, במקום לדבר אליו להוציא מים כפי שציווהו ה’, נענש ולא זכה להיכנס לארץ-ישראל.
קודם מותו הראה לו ה’ מהר נבו את כל הארץ המובטחת. את מקומו מילא תלמידו הנאמן, יהושע בן נון. על משה אמרו חז”ל “שתארו כמלאך אלקים” (פרקי דר’ אליעזר, מח), “שקול כששים רבוא מישראל” (תיקוני זוהר יט, מ).

משה רבנו נקרא “אב לכל הנביאים” (דברים-רבה ג, ט), היחיד שאיתו דיבר ה’ פנים אל פנים: “ודבר ה’ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו” (שמות לג, יא). עם כל גדולתו, היה העניו באדם: “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה” (במדבר יב, ג).

(אנציקלופדיה לבית ישראל) 
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים