בת עמרם ויוכבד ואחות משה רבנו ואהרן הכהן (במדבר כו, נט).
נולדה במצרים בשנת ב’שס”א (1399לפה”ס). מתה במדבר צין בשנת ב’תפ”ח (1272 לפה”ס).
אחת מ- 7 הנביאות שקמו לישראל (מגילה יד, א). נמנית עם משה ואהרן “כשלושה פרנסים טובים שעמדו להם לישראל” (תענית ט, א).

לפי אחת הדעות, מרים היא “פועה” – אחת המיילדות העבריות שלא שמעו בקול פרעה שציווה להשליך את הזכרים ליאור (סוטה יא, ב). כשנולד משה אמו הניחתו בתיבה על שפת היאור, שמרה עליו מרים. כשבאה בתיה בת פרעה לקחת את משה, הציעה לה להביא מינקת למשה והביאה את אמו (שמות ב, ד-ח).

לאחר גאולת מצרים, יצאה מרים בראש הנשים בתופים ובמחולות לחגוג את התשועה בקריעת הים (שמות טו, כ).

היתה אשתו של כלב ואמו של חור שנהרג במעשה העגל (סוטה יב, א).

כשדיברה מרים נגד משה, לקתה בצרעת, והעם המתין שבעה ימים ולא נסע, עד שנתרפאה בתפילתו של משה (במדבר יב).

בסוף נדודי בני ישראל במדבר, מתה מרים בקדש שבמדבר צין ונקברה שם (שם כ, א). כאחיה משה ואהרן, גם היא מתה במיתת נשיקה (מועד קטן כח, א) ובמותה לא שלט בה רימה ותולעה (בבא בתרא יז, א).
בזכותה היתה לישראל באר מים, וכשמתה – פסקה הבאר (תענית ט, א).

(אנציקלופדיה לבית ישראל) 
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים