ואפשר עוד שהענין למה נמנעים מלומר אז (שבוע ימים מפסח שני כמנהג ה’דברי חיים’ זי”ע) תחנון הוא, מפני שההארה מיומא דהילולא דרשב”י מאירה ג’ ימים לפניה וג’ ימים לאחריה, על דרך שאמרו להבדיל בין טומאה וטהרה ג’ ימים לפני אידיהן וכו’, והם הז’ ימים שאחר פסח שני, וימים אלו הם עת רצון מהארת הקדושה.
וזה שייך היום עוד יותר מבעבר, שר’ שמעון בקדושתו שהיא נשמת משה תיקן את מדת ‘הוד שבהוד’ כמ”ש בסידור, שזהו ענין הגלות שאנו שרויים בו בבחינת כל היום דו”ה, ואז הוא זמן התעוררות לגאולה.

הארכתי קצת בזה, כי ראיתי שאנשים לא יודעים את קדושת יום ל”ג בעומר, והייתי מחוייב לומר אחד מני רבבה להסביר, שידעו שכשמזכירים את שם התנא ר’ שמעון צריך לאחוז חיל ורעדה, ושידעו מה פירוש יום קדוש כזה.

הגר”ח פלאג’י שהיה קדוש לפני כמאתיים שנה, כותב בספרו (אות ז):
“ל”ג בעומר בכל תפוצות ישראל עושים הילולא רבה על הקדוש התנא האלוקי רשב”י זיע”א, ובמדרשים יתנו דעתם החכם שלהם והגזברים, לבל יעשו קלות ראש ח”ו בלילה הקדושה הלזו, כי יהיה להם לפוקה ולמכשול, ובדוק ומנוסה דלא יתקיים המדרש ההוא, ובמהרה ינתק וספו תמו רח”ל, והירא לנפשו יהיה במורא ויראה ופחד כל הלילה כדי שתהא זכות רשב”י וחביריו חופף עליו כל היום וכו’, עיי”ש”.
ורואים מדבריו שמפליג בקדושת היום יותר מראש השנה ויום הכיפורים.
וכן אדוני אבי זקני בבני יששכר שם כותב דימי הספירה הם מ”ט ימים מנין ל”ב טו”ב הנלמד על טוב הכללי מן תיבת בראשית עד וירא אלוקים כי טוב עיי”ש. וזה כבר ההכנה לשבועות דביה יפקון ישראל מגלותא כמבואר בתיקוני זוהר (ת- כא) וצריכים להתכונן לזה. (שפע חיים)

חסידים מספרים שהגה”ק רבי אברהם מקאליסק הוי יום זה כיום כיפור. שפתי צדיק להרה”ק שפילץ זצ”ל זי”ע, בעת טבילתו בבוקר של ל”ג בעומר, אמר בלהט אש קודש הריני מקבל עלי קדושת היום. (הילולא דרשב”י).

הרה”ק ר’ ברוך ממעז’בוז’ היה לובש בגדי שבת בל”ג בעומר, ואמר על זה בדרך צחות, משל למה הדבר דומה לגביר גדול שעשה סעודת נישואין לבנו, ואחד ממקורביו של אותו גביר, היה עני מרוד וחשקה נפשו להתכבד בקרובו הגביר, אך אם יבוא אל החתונה במלבושים רגילים הרי איש לא ישים לב.

מסוגל לתשובה

יום ל”ג בעומר הוא הילולא דרשב”י, כי מת אז, והיה למעלה הילולא, וכדכתיב הנערה באה אל המלך, וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב”י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעולם הזה בהבלי עולם, אשר הוא צער לצדיק. (יערות דבש)

הידור מצוה עד שליש

ידוע שהשם יתברך מקיים את כל התרי”ג מצות, ואיך הוא מקיים הידור מצוה?
ונראה דידוע מה שאמרו חכמינו ז”ל לולא הקב”ה עוזרו וכו’, דאם האדם מתחיל לקדש ולטהר עצמו ועושה שני שלישים מן המצוה מסייעו הקב”ה בטובו וחסדו הגדול ועושה את השליש האחרון, ובזת מקיים הוא יתברך הידור מצוה עד שליש במצוה.
‘והנה בל”ג בעומר כבר עברו שני שלישים מן החמישים יום שאנו סופרים לעומר, אם כן הקב”ה עושה הגמר והוי כאלו היום הוא היום החמישים, וכבר מופיע האור הגדול של החג הקדוש, הוא חג השבועות, אל חדרי לבנו. ואפשר לרמוז הענין, כי מנחת העומר היתה כפולה, ואמרו חז”ל (סוף עוקצין) עתיד הקב”ה להנחיל לכל צדיק ש”י עולמות, ו’עמר’ בגימטריא ש”י, ושני פעמים מנחה הם שני שלישים מן ש”י, לרמז דאם האדם מביא שני שלישים מן המצוה זוכה לנחול ש”י עולמות. (מהר”ש מבעלזא זיע”א )

יום טוב

הקב”ה נתן לבני ארץ ישראל את יום הל”ג בעומר כיום טוב, תמורת ימי יום טוב שני שנתברכו בהם בני חוץ לארץ. (בית אברהם)

יום קדוש

הרה”ק מראזווידוב אמר ששום יום בשנה לא טוב לי כמו ביום קדוש הזה ל”ג בעומר. ופעם אחד אמר לעת ערב, חבל שהשמש יבא ויפנה, מי יתן והיה בידי להעמיד השמש עוד קצת לכבוד קדושת היום. (משוש כל הארץ).
הגיד כ”ק מורי זקיני זצ”ל של”ג בעומר מסוגל ליראת ועמים. (שפת אמת-גור) סגולת היום. ל”ג בעומר מסוגל לרפואת הגוף והנפש. (אורה ושמחה)

פל”ג אלוקים מלא מים (תהילים סה)

גשמים היורדים בין פסח לעצרת הם רפואה גדולה לכל החולאים שאין דוגמתם, דהיינו לעמוד בגשם ולגלות קצת הראש שירד הגשם על הראש וגם לפתוח פיו כדי שירד הגשם לתוך פיו ממש. וביותר מועיל סגולה זו בל”ג בעומר, על פי מה שכתוב בכוונת האר”י ז”ל בבורא רפואות שיש לכוון לספירת הוד, ויום ל”ג בעומר הוא הוד שבהוד ומסוגל לרפואה, ובפרט הגשם בל”ג בעומר סימן ברכה, ונתנו סימן בזה החודש אייר הוא ר”ת אני ה’ רופאך. (דבש השדה עמוד ע”ד )

הגשמים ביום ל"ג בעומר הם סגולה לרפואה
הגשמים ביום ל”ג בעומר הם סגולה לרפואה

זמן ביאת המשיח

אמר הרה”ק בעל ‘צבי לצדיק’ מבלאז’וב זי”ע בעיר ריישא בסעודת ל”ג בעומר כשדיבר בהתורה מביאת משיח צדקינו, ואמר אז בזה הלשון – אני לא יכול לומר מתי, אבל נראה לי בודאי, מתי שזה יהיה, זה יהיה בל”ג בעומר). (שיח זקנים)

סיפר הרה”ק ה’מנחת אלעזר’ זי”ע, מעשה רב מהרה”ק ר’ משה ב”ר דן זי”ע, כי פעם אחת ביום שמחת תורה כאור בוקר יזרח שמש, הלך לבית המרחץ לטבול קודם התפילה ועבודת היום, ובדרך הילוכו פגע באיש פשוט (סנדלר או חייט) ונשא בידו הטלית ופניו צהובות.
– שאל אותו הצדיק מאין הוא בא.
– השיבו מבית המדרש והתפילה.
– שאלו שוב מה זה מהרת למצוא ולהתפלל כל כך בזריזות.
– השיב האיש הלא זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו, ואני כבר התפללתי, ואלך לאכול ולשתות ולשמוח לכבוד יום טוב, אבל הרבי הולך כעת רק למקוה, ומתי יעשה לביתו לשמוח בשמחת היום.
– שאלו הצדיק האם למדת, כל כך הרבה תורה בזו השנה עד שאתה ממהר לשמוח כל כך ביום ‘שמחת התורה’?
– השיבו, לא למדתי כלום כי אינני בר הכי, לא קריתי ולא שניתי.
– שאלו אם כן לשמחה מה זו עושה.
– השיבו האיש הלא אם יש להרבי אח והוא משיא את בנו או בתו, אז הרבי לוקח חבל ושש בשמחתו, הגם שאין הוא בעל החתונה רק אחיו, יען ששארו הוא והוא עצמו ובשרו, לכן עוז וחדוה גם במקומו. ואם כן הלא כל ישראל אחים, ויען כי הרבי למד וקרא ושנה ועסק בתורה והוא שמח בשמחת תורה, וכמוהו רבים וכן שלימים, על כן בתור אחיהם אגיל ואשמח גם אני בשמחה רבה.

וסיים הרה”ק ה’מנחת אלעזר’ זי”ע, אם כי איני יודע בסתרי תורה בתורת רשב”י עמוק עמוק מי ימצאנה, אבל אבי הקדוש הלא זכה הרבה לסוד ה’ ליראיו בנסתרות התורה על ידי חיבורו ‘באר לחי רואי’ על תורת הזוהר הקדוש, והוא בוודאי שש ושמח בזה היום בהיכל קודש הקודשים דרשב”י ביומא הילולא, ולכן אני בתור בן לאותו צדיק ארהיב בנפשי עוז ליקח חבל בשמחה זו כי קדוש היום לאדונינו. (דרכי חיים ושלום)

מנלן מתמר

הרה”ק רבי אהרן מקרלין זי”ע בעל בית אהרן, נסע פעם נסיעה. כשהיה בדרך בעיר ברדיטשוב חל ל”ג בעומר ושם ערך את שולחנו הטהור לכבוד ל”ג בעומר.
שם בברדיטשוב היה גר יהודי בשם ר’ יוזל שהיה אחד מדייני העיר, הדיין ר’ יוזל היה תלמיד חכם, אבל לא היה לו קשר עם דרך החסידות, אבל כעת כשהגיע ה’בית אהרן’ לעירו בל”ג בעומר הלך להשתתף בשולחן הטהור.
באמצע ה’טיש’ קרא ה’בית אהרן’ להדיין ר’ יוזל, “בבקשה תאמר איזה מימרא מהרשב”י”.
הזכירו ר’ יוזל מאמר הרשב”י, “מוטב שיפיל עצמו לכבשן האש ואל נלבין פני חבירו ברבים”, וכשאמר ר’ יוזל המאמר, הוסיף ה’בית אהרן’ וסיים המאמר ‘מנלן מתמר’.
בשעת המעשה לא הבינו החסידים כוונת ה’בית אהרן’ עם המאמר וגם בזה שסיים המאמר עם המילים ‘מנלן מתמר’. אך לא עבר הרבה זמן ור’ יוזל שהיה אז כבר הרבה שנים אחרי חתונתו ועדיין לא נפקד, נפקד באותה שנה ונולדו לו תאומים, ואז נזכרו בטיש של ה’בית אהרן’ בל”ג בעומר כשה’בית אהרן’ כיבדו במאמר הרשב”י וה’בית אהרן’ סיים ‘מנלן מתמר’, דעל ידי זה המשיך הרבי על ידי מאמר הרשב”י ישועה ליהודי זה, שיהיה נפקד ויוולדו אצלו תאומים כמו שמצינו בתורה אצל תמר. (לקראת שבת)

זכותו של רבי שמעון בר יוחאי תגן עלינו אמן!

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים